בפעם הראשונה שראיתי טאי צ'י לא הבנתי. חשבתי שזה קורס פנטומימה של צבים. מה זה האיטיות הזו?
לשם מה ללמוד טאי צ'י? מה הם היתרונות שהשיטה הזו צופנת בחובה?
כן גשקו – לא גשקו? האם ההשתתפות בגשקו היא טפלה ומיותרת ולכן אנו יכולים לוותר עליה בלב שקט או שהיא בכל
מהו ה"כאב" שלנו שהתרגול שלנו עונה עליו. האם יש לנו בכלל "כאב" כזה? ? אנו שמקדישים משאבים לא מבוטלים וגם
מה עושים עם העיניים בזמן הקאטה? האם מותר ואפשר לעצום עיניים? האם מסתכלים לאן שהוא? ואם כן, לאן? האם מסתכלים
המורים חוזרים ואומרים לנו ללא הרף: נסו לנוע יותר בקלות, ללא מאמץ פיסי, להגיע לתנועה משוחררת כמה שאפשר, השתמשו כמה
כלי נגישות