הפעל השהה

שתי פונקציות אלה, השייכות לעולם המכשור הטכנולוגי, מוכרות ללא ספק לכל אחד. לחצן אחד להפעלה ואחד לשהייה – הפסקת המירוץ. הדרך בה אנו מתפעלים מכשירים הנה, מן הסתם, בבואה לדרך בה אנו פועלים ונוהגים כבני אדם. אחרי הכול, אנו המצאנו את הטכנולוגיה על מנת שזו תשרת אותנו.

בעולם המקיף אותנו בו אנו פועלים ומתנהלים ניצבים בפנינו אלפי משימות אותם עלינו למלא ואין ספור בעיות אותם אנו נדרשים לפתור. את רוב רובם של המשימות והבעיות אנו פותרים בדרכים קבועות הידועות לנו משכבר ושהוכיחו את עצמן. אנו מפעילים אסטרטגיה מסוימת, תבנית קבועה של דרך לבדיקה, חשיבה ופתרון, כמו "קאטה" – כפתור הפעל. רק לעתים רחוקות מאד, אם בכלל, אנו עומדים בפני הצורך להמציא או לאמץ קאטה חדשה. זו משימה מאד קשה.
כמה קאטות אנו יכולים להפעיל בעת ובעונה אחת או בכמה משימות אנו מסוגלים לטפל בו זמנית? מחקרים עכשוויים טוענים שבעצם אין דבר כזה ריבוי משימות או "מולטיטסקינג" ושבן אדם לא יכול להתרכז ביותר מדבר אחד בזמן אחד. כשבן אדם עושה שני דברים באותו זמן, המוח שלו פשוט קופץ מדבר לדבר ובחזרה כך שבעצם הוא מבזבז זמן על אותם מעברים ופוגע בריכוז של שתי המשימות.

לכן, כשאנו פועלים על משימה אחת – לחצן הפעל, רצוי ללחוץ על לחצן השהה של שאר המשימות, כך שהמשימה שעל הפרק תזכה במרב תשומת הלב שלנו.

בטאי צ'י זה די ברור לנו אך גם לא ברור. ברור לנו שכאשר אנו מפעילים את התנועה של הטאי צ'י – לחצן הפעל, אנו צריכים להשהות את שאר המחשבות כדי להתמקד בהפעלת תנועת הטאי צ'י. אך מצד שני, זו קאטה קבועה ואנו מזרימים את תנועותיה טוב למדי, אז למה לא ניתן, תוך כדי קאטה, לקפוץ לפרקי זמן קצרים או ארוכים ולהפעיל שדות מחשבה אחרים ולשוב לטאי צ'י לאחר מכן?