הקשה והרך
את משפחת אומנויות הלחימה הסיניות נהוג לחלק לשני סוגים:
קשות (חיצוניות)
רכות (פנימיות)
ההבדל ביניהן טמון בדרך השימוש בכוח העומד לרשות המתרגל.
בשפה הסינית יש שתי סימניות המשמשות לתיאור המושג "כוח".
"לי" - כוח גס וישיר של השרירים בו גופנו משתמש באופן ספונטאני כדי לנוע ולעשות עבודה. כוח זה נקרא גם "כוח לא מיומן" (“Untrained Force”). מאפייניו כמותיים: חזק-חלש, גדול-קטן.
"ג'ינג" - כוח מיומן ומתוחכם, המאפשר להגיע תוצאות יעילות ואפקטיביות יותר. "ג'ינג" נוצר כאשר "לי" עובר תהליך של אימון ותרגול.
גם ה"ג'ינג" מתחלק לחיצוני לפנימי. חיצוני - זה הנוצר מתרגול ומיומנות השימוש ב"לי". פנימי - זה הנוצר מתרגול ומיומנות השימוש ב"צ'י". כל אמנויות הלחימה משתמשות הן בג'ינג חיצוני והן בגי'נג פנימי. 

			
לחימה, בריאות ודת ב אומנויות לחימה סיניות
 אומנויות הלחימה המסורתיות (הקרויות בסינית Wu Shu וידועות גם כ-Gong Fu או קונג פו) הן טכניקות פסיכו-פיסיות המתכוונות בצורה מודעת ...
				
קרא עוד
			
				
			

			
האם טאי צ'י זו אמנות לחימה
 טאי צ'י, כך אומרים, זו אמנות לחימה.  כיון שכך, עולה השאלה: איפה היא? הביאוה לכאן כדי שנדענה.  איפה ...
				
קרא עוד
			
				
			

אמנות לחימה קשה מדגיש את השימוש ב"ג'ינג חיצוני" ומשתמשת ב"ג'ינג פנימי" ככוח תומך.
אמנות לחימה רכה מדגישה את השימוש ב"ג'ינג פנימי" ומשתמשת ב"ג'ינג" חיצוני ככוח תומך.

כאשר הפנימי והחיצוני משתפים פעולה ותומכים האחד בשני בצורה הרמונית ויעילה זה נקרא: "איחוד הפנימי והחיצוני".