התינוק והאמבט

אל נא תשפכו את התינוק עם מי האמבט

אזהרה הזו דנה בעצם היכולת שלנו להבחין בין עיקר וטפל – בין מהותי לבלתי מהותי. לעיתים קשה להבחין ביניהם ולפעמים, מלהיטות מוצדקת ורצון להיפטר מהטפל, משליכים אנו אותו ואת המהותי גם יחד – את התינוק עם מי האמבטיה.

אצל פו הדוב מאותגרת אבחנה זו ללא הרף כאשר פרטים טפלים עולים מהשוליים ותופסים מקום מרכזי במרחב ההרהורים של הדוב, כמו צנצנות דבש ריקות התופסות מקום לא פחות מהותי מהדבש שהוכל בתוכן אי פעם בעבר.

אז מה בין עיקר לטפל? כל אחד וסדר החשיבויות שלו וכישרון ההבחנה שלו איתם הוא מבצע את ההפרדה. הבעיה – יכולת זו מושפעת מגורמים רבים מספור המתרוצצים על במת המחשבות והרגשות שלנו (חששות, אמונות, חרדות…) עד שיכולת ההבחנה הזו הופכת רחוקה מלהיות יעילה ומדויקת.

אחת הדרכים להבחין בין עיקר לטפל, כך אומרים לנו המומחים המציעים לאמן אותנו להצלחה בחיים, היא מבחן התוצאה. כלומר – לפני שניגש לבחינת עיקר-טפל, ראוי שתעמוד לנגד עינינו התוצאה אותה אני מקווה להשיג בהחלטה או במעשה מסוים. ואז, לאור התוצאה המקווה הזו, בחינת העיקר-טפל שלנו תהיה מהימנה, מועילה ונקייה יותר.

ועכשיו, לעניין.
כן גשקו – לא גשקו?
האם ההשתתפות בגשקו היא טפלה ומיותרת ולכן אנו יכולים לוותר עליה בלב שקט או שהיא בכל זאת מחברת אותנו לאיזשהו עיקר שיש לו משמעות עבורנו.

אז בואו נלך למבחן התוצאה.

השאלה היא, אם כך, מהי התוצאה שאני מקווה להשיג על ידי השתתפות בגשקו?
הנה מגוון תשובות אפשריות:
א. אני מקווה להעמיק עוד קצת את ההכרות שלי עם התנועה.
ב. אני מקווה ללמוד משהו חדש, איזה ניואנס של התנועה שלא הכרתי קודם לכן.
ג. אני מקווה ללמוד משהו חדש דרך ההתבוננות שלי באנשים אחרים, ותיקים יותר וותיקים פחות, העושים לידי את הקאטה ומתרגלים איתי ולידי.
ד. אני מקווה לנצל את הגשקו כדי לבחון עיקרון אחד או שניים מתוך העקרונות של הטאי צ’י על ידי שאתמקד בו לאורך הקאטה.
ה. אני מקווה ללמוד משהו חדש על עצמי ועל התנועה דרך העבודה בזוגות ודרך תרגול האפליקציות.
ו. אני מקווה להכיר אנשים נוספים שעושים את הטאי צ’י שאני עושה ואולי לשתף אותם בחוויה שלי ואולי ללמוד משהו חדש מהם.
ז. אני מקווה לחוות חווית טאי צ’י גדולה יותר ממה שאני רגיל וללמוד משהו חדש על בית הספר שלנו ועל השיטה שלנו.

אשמח לשמוע על תשובות אפשריות נוספות שבודאי עשויות לעלות במחשבותיכם.
אנא שתפו אותי ואותנו.

שלכם,
שמוליק