לחימה, בריאות ודת באומנויות הלחימה הסיניות

מאת פרופסור מאיר שחר

*פרופ' שחר הנו פרופסור מן המניין בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב

מהי תכליתה של פעילות גופנית? מדוע בוחרים רבים מאיתנו לעסוק בספורט? התשובה לשאלה זו מורכבת ומשתנה מאדם לאדם. יש העוסקים בספורט תחרותי, יש הבוחרים לרוץ, לשחות, או לרכב על אופניים במטרה לשמור על בריאותם הגופנית, ויש המוצאים שפעילות גופנית מאפשרת להם להשתחרר מקשיים ומלחצים ומסייעת להם להשיג שלווה נפשית. 

סוגים מסוימים של פעילות גופנית דוגמת ריקוד ואקרובאטיקה נועדו לצפייה והם בחזקת אומנויות במה, בעוד שלוחמים מחשלים את גופם לקרב, ופעילותם הגופנית נועדה למטרות לחימה.

לסיום, יש המשלבים פעילות גופנית עם טכניקות של ריכוז מחשבתי במטרה להשיג את מה שחוקרי הדתות יתארו כחוויה מיסטית. עבור מתרגלים אלה, פעילות פסיכו-פיסית היא כלי להשגתה של שלמות רוחנית. 

אומנויות הלחימה המסורתיות (הקרויות בסינית Wu Shu וידועות גם כ-Gong Fu או קונג פו) הן טכניקות פסיכו-פיסיות המתכוונות בצורה מודעת לכל המטרות שלעיל גם יחד: כשמן כן הן, אומנויות אלה נועדו ללחימה, אך במקביל, נשים וגברים, זקנים וצעירים עוסקים בהן כדי לשמור על בריאות גופנית ונפשית. 

אמנויות הלחימה נתפשות, אם כן, ככלי להשגתה של שלימות רוחנית ודתית. המימד הדתי של אומנויות הלחימה קשור לתפישות הקוסמולוגיות העומדות בבסיסן. הקוסמולוגיה הסינית אינה מכירה אל בורא עולם. במקום זה הגישה הרווחת במחשבה הסינית היא שהעולם גדל מתוך עצמו. בראשית היה המוחלט העליון (Tai Ji), הבלתי מובחן ובלתי מוגבל. מתוכו נבעו שני כוחות: זכרי (Yang) ונקבי (Yin) ומתוך משחק הכוחות של שניים אלה הופיע עולם התופעות. 

בתהליך השתלשלות זה המוביל מהייחוד אל הריבוי מבחינים ההוגים הסיניים בכמה שלבים שהם עצמם מינונים שונים של יין ויאנג , ובהם חמשת המצבים הקרויים חמשת היסודות (Wu Hshing) ושמונת המצבים הקרויים – בעקבות קלאסיקת הניחוש הקדומה ספר התמורות (Ii Ching) – בשם שמונת הטריאגרמות

הכוחות השונים שבאו לכלל ביטוי בתהליך היווצרותו של היקום – יין ויאנג, חמשת היסודות ושמונת הטריאגרמות – קיימים גם באדם פנימה, זאת מכיוון שהמחשבה הסינית מזהה את המקרוקוסמוס (העולם) עם המיקרוקוסמוס (האדם). מכאן שאומן הלחימה יכול לחזור בתוך גופו על תהליך הבריאה.

אמנויות לחימה סיניות ממחישות, אם כן, עקרונות קוסמולוגיים באמצעות תנוחות הקרב שלהן. ואמנם מטרתן הדתית מוצהרת במפורש בשמותיהן: למשל, "אמנות הלחימה של המוחלט העליון" ("טאי ג'י צ'ואן", הידועה במערב כ- "טאי צ'י"), או אמנות הלחימה של שמונת הטריאגרמות ("בה גווה ז'אנג"). 

המתאמן בטכניקות אלה פותח את התרגולת בחוסר תנועה המקבילה לדממת המוחלט העליון, וממנה הוא עובר בהדרגה לתנוחות המבטאות את משחק הכוחות שבין יין ליאנג, חמשת היסודות ושמונת הטריאגרמות. אלא שהתרגולת לא מסתיימת בהשתלשלות זו של ריבוי מתוך אחדות. סדרות התנועות מסתיימת דווקא בכינוס של הריבוי אל דממת האחדות שקדמה לו. כך חוזר המתאמן בתוך גופו פנימה אל האחדות האלוהית שקדמה להיווצרות עולם התופעות. 

אומן הלחימה של הטאי ג'י צ'ואן זוכה, איפה, במה שחוקרי מדע הדתות מכנים חוויה מיסטית –דהיינו חוויה של אחדות עם האלוהות. חוויה מיסטית זו מושגת בתוך הגוף, באמצעות כוריאוגרפיית הלחימה. מנקודת מבט זו אומנויות הלחימה הסיניות הן תרגולות דתיות פסיכו-פיזיות. הווה אומר, הן משלבות פעילות גופנית עם טכניקות של ריכוז מחשבתי בחיפוש אחר החוויה המיסטית.

אומנויות לחימה סיניות התפתחו מתוך יחסי גומלין עם המסורות הדתיות הסיניות השונות: מחד הן פותחו במרכזים של הדת הבודהיסטית, דוגמת המנזר הבודהיסטי המפורסם שאו-לין, שנזיריו עסקו בלחימה כבר לפני אלף וחמש מאות שנה, ומאידך הן יונקות מטכניקות התעמלות קדומות שהתפתחו מאות שנים לפני שהדת הבודהיסטית הגיעה לסין מהודו. כבר לפני למעלה מאלפיים שנה פותחו בסין טכניקות התעמלות החולקות מאפיינים משותפים עם אמנויות הלחימה הסיניות דהיום. טקסטים וציורים מהמאות הראשונות לפנה"ס מעידים כי תרגולות ההתעמלות הקדומות – כמוהן כתרגולות הלחימה המודרניות – חיקו את תנועותיהן של חיות, או לכל הפחות קרויות היו על שמן: תרגולת קוף, הציפור, הדוב, הנמר, הצבי וכיו"ב. 

מעבר לכך, ההתעמלות הקדומה, כמוה כאמנויות הלחימה המודרניות, הדגישה טכניקות נשימה כמו גם את שיטות הסירקולאציה, בתוך הגוף, של האנרגיה הפסיכו-פיסית "צ'י". טכניקות סירקולאציה אלה קרויות בשם "דאו יין", מונח המופיע כבר בטקסטים מהמאה השנייה לפנה"ס

בעקבות המפגש התרבותי בין סין למערב, טכנקות הלחימה והטיפוח הרוחני שיסודותיהן בסין הקדומה נפותות כיום בעולם כולו. אומנויות גודמת טאי צ'י צ'ואן ושאו לין צ'ואן מתורגלות על ידי מליונים במדינות המערב והמזרח גם יחד. גם הקולנוע הסיני של אומנויות הלחימה זוכה להצלחה מסחררת בעולם כולו, והוא אף משפיע על הקולנוע ההוליוודי. החיוניות של אומנויות הלחימה הסיניות הקדומות לא פגה, וההיסטוריה שלהן עודה מתהווה לנגד עינינו.