לאחר שעשה שנים רבות בניכר חזר הלוחם המפורסם גיורא אל ביתו שבעמק והביא עמו מזכרות לרוב.
מכל שכיות החמדה שהביא, הוקיר גיורא חפץ אחד במיוחד: תיבת עץ פשוטה למראה, לא גדולה ולא קטנה, ארוזה בשק בד פשוט עשוי פשתן. התיבה הייתה חתומה מבלי שניכר בה לא פתח ולא מנעול, אך משהו היה בתוכה לבטח, שכן, אם טלטל גיורא את התיבה, היה אותו משהו משקשק בתוכה. אך מה היה אותו משהו – לא ידע. את התיבה רכש באחד השווקים והרוכל שמכר לו אותה לחש על אוזנו כי ייחודה של התיבה בכך שהיא נפתחת רק למגע ידיו של זה הראוי לה ולתוכנה. גיורא אהב לשעשע את אורחיו בתיבה ובסיפור שנילווה אליה. כולם ניסו, כמובן, לשלוף אותה מאריזתה ולמשמש אותה היטב מכל צדדיה וכולם, כמובן, התאכזבו והתיבה נשארה אטומה.
יום אחד, בהיסח הדעת, הוציא גיורא את התיבה ונטל אותה בשתי ידיו…
ואם ברצונכם גם לדעת מהו מוסר ההשכל, לחצו על הקישור הבא: