פרדוכס והיפוכו
חידת הנוכחות ב
שאלו את מוישל’ה מדוע הוא הולך ברחוב אחורנית? על כך ענה: “חושש אני שמה יפתיעני מי מאחור, אי לכך הפכתי פני ואני צועד לאחור וכך איש לא יכול להפתיעני”.
מששאלו את משה מדוע הוא מתרגל טאי צ’י ענה: “אמרו לי שזו פעילות נטולת מאמץ ומאחר שאני שונא לסבול ולהתאמץ, הגעתי למסקנה שזו מתאים לי”.
גם משה וגם מוישל’ה מאמינים שהצליחו לחמוק מגורלם. זה חרד מפני הלא ידוע וזה חרד מפני סבל מיותר.
ברור מדוע מוישל’ה טועה, אך מה עם משה? האם גם הוא טועה?
ואני? האם גם אני טועה כשאני מפרסם את הפוסט הזה? אולי מוטב להניח לדברים כמות שהם: מוישל’ה שימשיך ללכת אחורנית, משה ימשיך להתאמץ כמה שפחות, אני אקשקש כמה שפחות ואתם תשאלו כמה שפחות.
