[vc_row css=".vc_custom_1413547621382{margin-top: 50px !important;}"][vc_column width="1/1"][vc_column_text]
שבוע 18 – החזק והנינוח
[/vc_column_text][vc_single_image image="2771" alignment="center" border_color="grey" img_link_target="_self" img_size="full" css=".vc_custom_1413549902819{margin-top: 20px !important;}"][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column width="1/4"][vc_single_image image="2767" alignment="center" border_color="grey" img_link_target="_self" img_size="full"][/vc_column][vc_column width="3/4"][vc_column_text]
"אני מוצאת את עצמי חסרת אונים. ראשי כלוא בתוך כד. המים עולים ועולים ועוד מעט יגיעו לשפת הכד אלא שאני לא יכולה לשלוף את ראשי החוצה כי הפתח צר מידי. אני פורצת קדימה בכוח, מועדת, ונופלת ארצה. הכד נחבט ונשבר. סופסוף אני יכולה לנשום."
היא פוכרת אצבעותיה ומביטה בעצבנות בתרפיסטית.
"ואיך נראה הכד" שואלת זו אותה.
"כד רגיל, סתם, בלי קישוטים, אפור…
בעצם היו עליו שתי סימניות קטנות, אחת מכל צד. מהצד אחד "לי" שזה כוח. מהצד השני "יין" שזה לנצח. אפשר לקרוא את זה גם מכאן וגם מכאן ואז זה יכול להיות "הכוח לנצח" או "לנצח את הכוח".
"אז מה את אומרת לי בעצם?"
אני? לא אומרת כלום."
"חשבתי שאתם הסינים טובים ברמזים וכפל משמעות."
אנחנו הסינים טובים בלקבל מרות ולהיצמד אל מה שיש. לא מנתחים את המציאות."
"טוב, נצטרך להפסיק פה כי זמננו תם."
מ. מאגו
[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column width="1/1"][vc_single_image image="434" alignment="center" border_color="grey" img_link_target="_self" img_size="full"][/vc_column][/vc_row]
