שבוע 22 – הצל וגודלו

מספרים על השליטים של פעם כיצד יצאו אל השווקים מחופשים כאחד האדם כדי לבדוק את רחשי ליבו של העם.
ד"ר רוי, הבעלים של חברת "שחר צחור", רצה גם הוא לבדוק את רחשי ליבו של העם ולכן שכר את שרותיה של חברה ידועה לחקר שווקים כדי שתחקור כיצד לשקם את מעמדה המתערער של משחת השיניים המפורסמת "שחר צחור". "שחר צחור" שלטה ללא עוררין על שוק מוצרי היגיינת הפה מזה עשרים שנה. "שחר צחור" לא הכילה פלואוריד ולא מנטול אלא תמצית של צמח ה"אי יה" או הלענה הסינית ואבקה מצדפים טחונים. 

לאחרונה החלו להופיע על מדפי המרכולים משחות שיניים של מותגים מערביים בעלי אריזה  צבעונית ומפתה, טעם דומיננטי של מנטה או תות ותכולה של פלואוריד שאמנם נחשד כחומר מסרטן אבל לא במינונים נמוכים. 

מותגים אלה הטילו צל כבד על שלטונה של "שחר צחור" ואף זכו לחשיפה יוצאת דופן בפני קהל הלקוחות בכך שהוצעו בעסקה של 'קנה שתי אריזות קבל את השלישית חינם'.

ד"ר רוי ניסה לבוא במשא ומתן עם הנהלות המרכולים אך ללא הואיל. "מצטערים" הם אמרו ללא שום סימפטיה, "אנו מצטרפים לעידן השוק החופשי והתכתיבים הישנים אינם תקפים עוד".
ל"שחר צחור" לא היה שום סיכוי מול מחירי ההיצף של המותגים המערביים.

"אם אינך יכול להלחם בהם, הצטרף אליהם" היה המסר המוחלט שהגיע אליו מחברת חקר השווקים.

בתוך שבוע נעלמו מוצרי "שחר צחור" מהמדפים והופיעו שוב באריזה צבעונית ותוססת עם השם הקצבי: "קול סנס".

בתוך שבוע נוסף ירדו המכירות של "שחר צחור" בשמונים וחמישה אחוזים ובתוך שבועות ספורים נמסרה לידיו של כונס הנכסים הממשלתי.

ד"ר רוי שהיה פנוי עכשיו להאריך בשתיית הקפה של הבוקר וקריאת העיתון והופתע לגלות, בוקר אחד, מאמר מערכת המספיד את היעלמותה של "שחר צחור" מהמרכולים. "זהו סימפטום האופייני לתהליך המערביזציה העובר עלינו באישורה ועידודה של ממשלתנו", כך היה כתוב. "שחר צחור" הייתה משחת שיניים מסורתית ואמיתית, לא יומרנית ולא מפונפנת. מן הידועות הוא ש"שחר צחור" הייתה פופולרית גם בקרב התיירים הפוקדים את סין ואלה תמיד הקפידו להצטייד במלאי ממנה לפני ששבו חזרה לארצותיהם. עכשיו, לצערם, הם יצטרכו להסתפק במוצרים נחותים הנמכרים להם ממילא בביתם הם".

מ. מאגו