שבוע 24 – אתה עצמך

מר צ'ו רכש לו גור חתולים מפואר מגזע שו. גזע זה טופח במשך שנים לשמש כחתול-חיק קיסרי, כלומר, קישוט מפואר היושב ללא ניע בחיק אדונו, בעוד זה מנהל את ענייני יומו ואצבעותיו משתעשעות בפרווה המפוארת .

 בהיותו גור, התרוצץ החתול עם כל חתלתולי החצר וזינק בחדווה על כל עלה ופיסת נייר. אך גם כשבגר ופרוותו התעבתה, לא ניכרה בו כל נטייה לאמץ את גינוני גזעו ונראה היה שמשובת נעוריו אינה עומדת לעזוב אותו. מר צ'ו חיבב את החתול אך החל לאבד מעט מסבלנותו ולכן לקח אותו יום אחד ונשא אותו על זרועו לאותה חוות גידול שם קנה אותו, בזמנו, בכסף מלא.

הבעלים דחו את טענותיו של מר צ'ו מכל וכל ועמדו על כך שצ'ו עצמו הוא זה שלא גידל את החתול כהלכה, לא קבע לו גבולות להתנהגותו  וכך, מנע מהחתול מלהפנים את זהותו.

הייתה זו שעת בין ערביים כשמר צ'ו התנהל בכבדות בדרך חזרה לביתו והחתול על זרועותיו. לפתע סמר החתול את פרוותו וזינק בבת אחת מבין זרועותיו של מר צ'ו אל תוך משוכת השיחים שלצד הדרך. עוד טרם הספיק מר צ'ו לתהות מה ארע, חזר החתול ובפיו חרגול ענק. הוא הניח את החרגול לרגלי מר צ'ו, הסתובב והתיישב בגבו אליו, כביכול מניח למר צ'ו לאכול את ארוחתו בשקט.

מר צ'ו נטל את החתול, הסתכל ימינה ושמאלה לוודא שאיש אינו רואה אותו, ונשק לו לחתול על ראשו.

מ. מאגו