שבוע 30 – הנוסע החכם
צ’אנג נחשב לאידיוט מפני שחי חיים פשוטים. כשהיה נשאל, בהיותו ילד, מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול, היה מושך בכתפיו ומחייך מלוא פיו. משבגר, יצא לעיר הגדולה, ללמוד – כך אמר. כששאלו אותו מה הוא רוצה ללמוד, משך בכתפיו וחייך מלוא פיו. כעבור שנים שב לכפר אלא שהפעם היה הממונה על המחוז מטעם משרד החינוך וההשכלה לעם.
כולם, בלי יוצא מן הכלל, התכנסו בבית העם לשמוע אותו נושא דברים. כשקם לדבר חייך מלוא פיו ואמר: “אין לאדם ברירה אלא לפגוש את גורלו. ומכיוון שכך, מוטב לו שיחייך מלוא פיו.”
מ. מאגו
