יותר משאהבה לעמוד על הבמה לאורם הנוקב של הזרקורים ולהזיע מתחת לאיפור הכבד, אהבה לשבת בחברת מעריציה ולהתבשם בתשומת ליבם. ואכן היה למה לשים לב – היא הייתה יפה כלבנה במלואה. לדידה, זה היה ייעודה – לשמש מוקד להערצה ותשומת לב. וכדי לממש ייעוד זה, אין היא צריכה לעטות את מסכת האיפור הכבדה של דמות תיאטרלית זו או אחרת אלא די לה בכך שהיא מגלמת בחן את טיבעה האמיתי.
 מבחינה מקצועית היא לא הייתה מאור גדול, כך הסכימה גם היא בליבה, ובכל זאת, לעצם הופעתה על הבמה המוארת הייתה השפעה מאגית שריתקה את כל צופיה.
 שלוש שנות אימונים מפרכים עברו עליה מאז החליטה להקדיש את חייה לתיאטרון, אבל אלה לא היו לשווא. בכך הייתה בטוחה. הניסיון שרכשה והתובנות שהיגיעה אליהן ממקור ראשון הבהירו לה היטב מהי דרכה של נערה מהפכנית הרוצה למלא תפקיד משפיע על במת החיים.
 היא הרגישה כמו נמר המצטנף אל הקרקע, מוצנע בצילו של שיח, מוכן לזינוק הגורלי. הדם הלם בעורקיה בגאון, משוחרר מעכבות. אם זה מה שהם רוצים, זה מה שהם יקבלו. לפתע שנאה אותם כל כך, עד כדי בחילה.

מ. מאגו