הקאטה שלך השתנתה

“הקאטה שלך ממש השתנתה” אמרתי לX. “לטובה או לרעה?” נזעק X ונעמד על שתי רגליו. הסתכלתי אליו בתמיהה. הרגשתי את החרדה המסתתרת מאחורי שאלתו. כאילו אם משהו השתנה, סביר שזה יהיה לרעה לא לטובה. אנו מסתכלים על כל שינוי בחשדנות. אם הוא לטובה אז ברוך הבא. אם לא, אז אצל השכנים.
ומה לגבי הטאי צ’י שלנו? בהחלט מצפים שישתנה. לא נראה שמישהו מעוניין להשאיר את הטאי צ’י שלו ככה, כמות שהוא, לאורך זמן. כאילו עדיף היש המוכר על זה שיבוא ואין לדעת מה טיבו. בטאי צ’י זה לא ככה. שינוי והשתנות הנם חלק מהעסקה וכל מי שחתם על טאי צ’י חתם על שינויים ודאיים. מעצם התרגול משתנה איכות התנועה. מנחים שפעם חשנו בהם מסורבלים וחסרי חן מתחילים לפתע לזרום ואילו מנחים שהיו סבירים הופכים למעיקים וטרחניים.
אך האם אנו יכולים להסתכל על שינויים אלה עם אמת מידה של טוב ורע? זה שינוי טוב ואילו זה, פכככ… האם יש בטאי צ’י שינוי שהוא לא טוב?
בעיני הטאי צ’י שינוי זה שינוי זה שינוי. האם יכולים אנו להסתכל על צמח המשתנה תוך כדי צמיחתו ולומר: או קיי, זה שינוי טוב, אבל זה, רע.
כנראה שלא. אנו מבינים שהשינויים המתרחשים בצמח למשל, הם חלק מתהליך. גם הקאטה היא תהליך. מה עם החיים שלנו, האם גם הם תהליך? ואם כן, האם אפשר לסווג את השינויים המתרחשים בהם לפי אמות מידה של טוב ורע, רצוי ולא רצוי?