אנו, החיים בעולם בו הערכים מוחלטים ולא יחסיים, מרגישים אי נוחות רבה כאשר אנו מצמידים שני מושגים הפכיים, כמו חירות
כל הקיים עוקב אחר דפוסי התנועה של המים: העננים הזורמים בשמים, העשן המסתלסל ועולה באוויר, פני החול על משטחי הדיונות
אם אנו מפסידים אנו מתבקשים שלא לקחת את ההפסד ברצינות רבה מידי ולא לראות בזה משהו אישי כי “זה רק
טאי צ’י אינו ציבורי. הוא אישי. הוא “דרך” המבטאת בדייקנות רבה את המתרגל על כל גווניו. אם לא ניקח את
כלי נגישות