למה כולם צריכים להיות אותו דבר? אחד מרים ידיים כולם מרימים ידיים. אחד מרים רגל כולם מרימים רגל. איפה הייחוד
אחרי שבררתי "היכן אני", קמה ועולה השאלה השנייה – "מה אני עושה"? מה אני עושה עכשיו, כשאני עומד כאן עם כפות
איך שאני מתחיל שיעור טאי צ'י, איך שאני מתחיל אימון אישי, איך שאני מציב את שתי כפות הרגליים ברוחב הכתפיים
בטאי צ'י, יש להם את כל הזמן שבעולם. לא ממהרים לשום מקום. עוד פעם ועוד פעם מגלגלים את הידיים באוויר,
הכי בלתי אפשרי זה שכולם כאלה רציניים ושותקים. בעיקר שותקים. ממש מנזר השתקנים. מה יש? מה יקרה אם ישחררו איזה
אין דבר משעמם יותר מטאי צ'י ואל תמכרו לי את כל הבולשיט הזה על תורות המזרח. עומדת חבורה של סחים,
כלי נגישות